אז זה מה שקרה:
אנשים הוזמנו לוובינר בשידור חי, שההיערכות אליו היתה כדת וכדין.
היו 3 תקלות מאתגרות במהלך השידור, שגרמו לביטול הוובינר החי. 
התוצאה – במקום הוובינר החי שבוטל הוכנה הקלטה שנשלחה לכל מי שנרשם.

והנה התקלות שקרו לארנינה, בוובינר החי שאליו הגיעו גם 4 (!) אורחות כדי לשדר יחד איתה:
תקלה ראשונה – אחד המחשבים נפל. מחליפים למחשב אחר.
תקלה שניה – גם מהמחשב החלופי הקהל לא הצליח לשמוע אותה. עוברים לקומה אחרת בבית לחדר "אולפן" חלופי שהוכן מראש עם התשתיות.
תקלה שלישית – בחדר החלופי המחשב השני החליט שהוא נתקע.

כאן כבר עברו לתוכנית הרביעית – לשלוח מייל התנצלות לכל המשתתפים, להקליט את הוובינר ולשלוח הקלטה.
תודה לארנינה על השיתוף, כשקראתי את המייל שלה הרגשתי שהייתי שם איתן. מן דה ז'ה וו שכזה (:

מסקנה?
התקלות לא תמיד קורות בגללנו.
אנחנו יכולים להיות ערוכים היטב, עם 2 לפטופים, עם חדר נוסף, עם כל הציוד – ועדיין יכולות לקרות תקלות.
אז מה עושים?
קודם כל – נרגעים. נושמים. שום דבר לא יעבוד אם נהיה בלחץ.
ולמרות שלהוריד את הלחץ לאפס נראה בלתי אפשרי – הנשימות עוזרות קצת להפיג אותו.
דבר שני – עוברים לחלופות שהכנו מראש.
ואם שום דבר לא עובד – עוברים לחלופה הרביעית. מבינים שתקלות קורות, שאף אחד עוד לא מת מזה, שולחים מייל התנצלות ומתקדמים.

ולמי שעושה וובינר בפעם הראשונה – תמיד טוב לשדר עם מישהו מנוסה, שילווה את השידור גם מבחינת אופן העברת התוכן וגם בהיבט הטכנולוגי.