אם אגיד לכם שסרטונים עושים את העבודה נהדר, ולא צריך לרוץ להקים אתר על ההתחלה – בטח תגידו שאני משוחדת.
אז נכון, אני משוחדת לא סתם, כי אני בתחום המדיה הדיגיטלית די הרבה שנים כדי לראות מה סרטונים עושים לעסק ואיך אפשר לא סתם להגיע – אלא לעוף – לעמוד הראשון בגוגל עם סרטון. ויותר טוב – עם יותר מסרטון אחד.
יש דרך בדוקה ומקצועית לעשות את זה, ואם יש לך סרטון ויש לך זמן את יכולה לעשות את זה בעצמך. לחצי כאן למדריך במתנה.

קודם כל מצויין שיש לך רצון, כי בלי זה – זה לא יקרה.
קורס דיגיטלי זו דרך מעולה לתת עוד ללקוחות שלך, להרחיב את מגוון המוצרים ולאפשר לעוד לקוחות לקבל ממך ידע גם אם הם לא יכולים להגיע אליך פיזית.
אחרי שיש לך כמה לקוחות, שחווית הצלחות עם הלקוחות ושיש לך תחושה חזקה שהרבה אנשים יכולים להעזר בידע שלך – זה הזמן ליצור מוצר דיגיטלי.
אם עדיין זה נשמע לך "מפחיד" – אני רוצה לנפץ כאן מיתוס: מוצר דיגיטלי לא חייב להיות קורס גדול. מוצר דיגיטלי יכול להיות גם הרצאה של חצי שעה, בנושא ממוקד אחד. ואחרי שיש את המוצר הראשון – בקלות רבה כבר יגיעו המוצר השני והשלישי והבאים אחריהם.
אפשר להתחיל עם המדריך הזה (ללחוץ) – 2 דרכים לדעת אם המוצר הדיגיטלי שלך יימכר – כדי להבין מאיפה מתחילים ליצור מוצר דיגיטלי רווחי.

לא, לא חייבים להצטלם כדי שיהיה לך סרטון לעסק.
אני תמיד ממליצה דווקא כן להצטלם, אבל אפשר לעשות סרטון קצר שישרת את העסק שלך גם בלי להצטלם. 
יש כמה סוגי סרטונים שאפשר לעשות וכל האפשרויות פתוחות בפניך. כדי לראות דוגמאות לחצי כאן.

אומרים שפחד קהל הוא הפחד הגדול בעולם, יותר מפחד מוות… נו טוב.
אז אם זה כך – פחד ממצלמה גדול יותר מפחד קהל. ולמה?
כי כשיש מולך קהל יש לך עם מה "לעבוד", הקהל מגיב אליך, ומתנהלת אינטראקציה ביניכם. יש לך כלים כדי לשנות את הדברים תוך כדי הרצאה, כך שהקהל שלך לא ישתעמם ולא יתעניין יותר בטלפון שלו מאשר בהרצאה.
לעומת זאת – מול מצלמה אתם בודדים במערכה. אין לכם מושג מה ייצא, איך זה יתקבל בצד השני, וזה נכון גם לסרטון שהוקלט מראש ונערך וגם לשידור לייב.
פחד…
כדי להתגבר על הפחד הזה, יש לי כמה שיטות שתפקידן להכניס אותי לאנרגיה גבוהה: לקפוץ במקום, עם או בלי מוסיקה, להרים ידיים למעלה בתנועה של ניצחון, לעשות פרצופים ולשחרר את שרירי הפנים, לצחוק בצורה מלאכותית, כך אני מגיעה לצילומים משוחררת. הפחד כבר לא מנהל אותי.

אבל השיטה הכי טובה היא – לעשות למרות הפחד. להגיד לשופט הפנימי שמתיישב לו על הכתף ומעביר ביקורת "תודה, אבל עכשיו שב בשקט" ולהתחיל לעשות, כי יש לנו מטרה. בפעם הראשונה זה יהיה קשה, בפעם השניה זה יהיה עדיין קשה אבל פחות, וככל שעושים יותר פעמים כך הפחד נעלם ומיטשטש, ובמקומו מופיעה דריכות בריאה.

אף אחד לא יכול לעשות במקומך את הפעם הראשונה, וגם לא את השניה והשלישית. זה בידיך בלבד.

זה עוזר אם נעזרים בפעמים הראשונות במישהו מנוסה שיהיה לידך, שירגיע, שיראיין אותך במקום להיות לבדך מול המצלמה, שיוביל. 
זה כמו בשיעורי טיסה (הייתי פעם באחד כזה): בהתחלה זה מפחיד ואחרי שצוברים קצת בטחון אפשר להמשיך ולהטיס את המטוס לבד.

פרפקציוניזם זו מחלה כרונית קשה. אני יודעת כי גם אני חולה בה.
אף פעם הדברים לא יוצאים פרפקט, תמיד יש עוד מה לתקן ולשפר.
אבל אם נחכה שהדברים יהיו פרפקט נצטרך לעשות כל דבר 10 פעמים או יותר, ופשוט נישאר תקועים.
שמתי לב גם שכשעובדים עם האינטרנט ועם תוכנות – אין מצב שיהיה פרפקט. גם אם אני מושלמת – יש עוד הרבה דברים שאינם תלויים בי ויכולים "לקלקל" את המושלמות שלי: פתאום האינטרנט יפול, פתאום יהיה "גליץ'" בתוכנה, פתאום החשמל יפול, פתאום הלפטופ ישבות… הבנת אותי כבר.
זה לכשעצמו יכול לשגע פרפקציוניסטים, אבל אני אומרת לכם שחלק מההחלמה מהמחלה (ואף פעם אי אפשר להחלים ממנה לגמרי) היא העשיה. ככל שעושים – מתרגלים לכך שהמדיה הדיגיטלית היא לא "פרפקט", ומסכימים לקבל ולאהוב את עצמנו גם כשאנחנו לא "פרפקט".

אז זה הפיתרון שלי : להוציא את הדברים לאור גם אם הם לא פרפקט. כי אם לא עושים – הסיכוי להשתפר יורד פלאים. אז יצאו כמה סרטונים או שידורי לייב שהם לא "פרפקט" והבאים אחריהם יהיו טובים יותר. בוודאות.
וחוצמזה – כולנו בני אדם ואף אחד מאיתנו לא מושלם.
אז בואו לא ננסה להראות כלפי חוץ שאנחנו מושלמים, אף אחד לא יקנה את זה.

תגדירו "מקצועי"…
כל דבר הוא בעיני המתבונן. שמתי לב, שהמבקר הכי גדול שלי הוא אני עצמי, ולפעמים יש דברים שבעיני נראים "לא מספיק מקצועיים" – בעיני אחרים הם פשוט נפלאים. ככה ממש.
עם השנים, השתחררתי יותר ויותר מ"מה יגידו" ואני יודעת שהניראות המקצועית מורכבת בעיקר מ-5 דברים:

1 – להתלבש במקומות שרואים אותי במדיה בצורה שמכבדת את הקהל שלי ואת המקצוע שלי. לא להעלות לרשת צילומים שלי בלבוש שלא עונה על הקריטריונים האלו, גם אם אלו צילומים "פרטיים".
2 – לדבר על דברים שמעניינים את הקהל שלי, וזה מובן מאליו, אבל תמיד למצוא את הזוית המיוחדת ולא לדבר על הדברים בדרך של "הרצאה מלומדת" שתגרום להם לעבור הלאה, למשהו מעניין יותר.
3 – לא לפחד להביא את עצמי, לתת סיפורים מההתנסות האישית שלי, כולל סיפורי ההתנסויות שלא הצליחו. הדרך שעברנו עד הלום, בתנאי שפתרנו את אי ההצלחות שלנו, תורמת לניראות המקצועית שלנו.
4 – להביע את דעתי על נושאים מקצועיים מבלי לחשוש שזו דעה שאינה מקובלת. ואני לא מדברת על לדבר באופן לא מכובד, אלא לומר את דעתי המקצועית באסרטיביות גם אם היא עלולה לא למצוא חן בעיני כמה אנשים. זה לא יגרום לי "להפסיד" אותם, זה יגרום לכך שארוויח הערכה מקצועית מרבים אחרים.
5 – להבין שכל מה שאני עושה במרחבי הרשת נמצא ברשות הרבים, ותמיד לחשוב פעמיים לפני התבטאויות "פרטיות".

פוטוגניות היא מושג שלקוח מעולם צילומי הסטילס, שבהם מקפיאים שבריר שניה שבה אדם נראה כך או אחרת. בצילומי וידאו, מוקלטים מראש או שידורי לייב – מה שעובר זה לא רק המראה החיצוני, שגם הוא נמצא בתנועה ומשתנה כל הזמן. מה שעובר זה גם שפת הגוף ושפת הקול, יחד עם האופן שבו אנחנו מארגנים את התוכן, וכולם יחד משאירים רושם על מי שצופה בנו. הם לא נחשפים רק לאותו שבריר שניה שנמצא בצילום סטילס, אלא הם נחשפים לרבדים נוספים של מרכיבי האישיות שלנו ושל היכולות המקצועיות שלנו. 

ובכלל – אני לא מאמינה במושג "פוטוגני", כי אנשים הם יצורים מורכבים מהרבה יותר מאשר צילום מוצלח. האדם האמיתי הוא זה שמעניין, ואת זה רואים היטב בכל סוג של צילום במדיה – וובינרים, לייבים, סרטונים, הדרכות וכיוצ"ב.

לדבר על כל הידע שלך כל הזמן לא יעשה שום טוב למי שיקשיב לך. ההיפך.
כדאי לשבת ולארגן את הידע שלך על מפת חשיבה, וכשהכל מול העיניים אפשר להתחיל לבחור תחומים שלדעתך יעניינו את הקהל שלך.
בשלב הבא – כדאי לשאול: זה מעניין אתכם? על מה הייתם רוצים לשמוע בתחום הזה? מה מתוך 3 הנושאים האלו הכי מעניין אתכם?
בדרך זו מגבשים את הנושאים שישמשו אותנו לשיח עם הקהל שלנו במדיה הדיגיטלית.

אני מקווה שאף פעם לא ייגמר לך החשק להמשיך ללמוד.
אני כל הזמן מקפידה להמשיך ללמוד ולהתעדכן בדברים חדשים, וגם מקשיבה להדרכות בנושאים שאני כבר מכירה. בכל פעם אני מוצאת שם משהו שמחדד לי פן נוסף.
יחד עם זאת – בכל נקודת זמן יש אנשים שיכולים להיעזר בידע שיש לך כבר היום!
הרבה מאד אנשים יודעים הרבה פחות ממך על התחום שלך, ולהשאיר את הידע הזה אצלך זה בעיני לעשות להם עוול.
אז יחד עם הלימודים וההתפתחות המקצועית והאישית שלך – אפשר וצריך להוציא את עצמך "אל הבמה" במרחב הדיגיטלי, וגם במרחב הפיזי. אנשים ישמחו ללמוד ממך בדיוק כפי שהנך כיום.

שיווק מפה לאוזן הוא השיווק הכי טוב. כולנו רוצים וצריכים שיווק כזה.
ומה עושה לקוח שמקבל המלצה עליך? הוא מחפש אותך ברשת, הוא רוצה לשמוע מה יש לך לומר ולקרוא את המאמרים או הפוסטים המקצועיים שלך. לקוח שלא מוצא אותך ברשת – מקבל עליך רושם מסויים, אולי הוא יצור איתך קשר ואולי לא.
בשיווק אנחנו לא יכולים להתבסס רק על ערוץ אחד בלבד – ובמקרה זה על ערוץ השיווק מפה לאוזן. אנחנו צריכים עוד ערוצי שיווק, וכאן נכנסת לתמונה המדיה הדיגיטלית. הניראות שלנו במדיה הדיגיטלית תמשוך אלינו לקוחות נוספים, שלא היו מגיעים אלינו דרך ערוץ השיווק מפה לאוזן.

ועוד דבר: הניראות במדיה הדיגיטלית תומכת בשיווק מפה לאוזן ומעלה אותו על מסלול של "סטרואידים". אנשים שמקבלים עליך המלצה כבר ראו אותך במדיה, הם מרגישים שהגיעו אל מקום מוכר וטוב.

אז לסיכום – אין דבר כזה שבמקצוע מסויים לא צריך שום מיתוג ברשת. אולי לא בא לך לעשות את זה – אבל זה כבר עניין אחר לגמרי.

תגדיר "כולם". מה שלך נראה שכולם עושים, כי זה התחום שלך – אחרים לא רואים את זה כך. 
גם מבחינה מספרית תראה שלא "כולם" משווקים דרך המדיה הדיגיטלית: לא כולם עושים וובינרים, לא כולם עושים שידורי לייב, לא כולם עושים סרטונים, לא כולם מדברים עם הקהל שלהם ברשת.
אז ההיפך הוא הנכון – רוב בעלי העסקים לא עוברים אל הפרונט של העסק, נוח להם להיות בתחום הפוסטים הכתובים (אם בכלל) ובתחום הפרסום המסורתי.

מה שכן – המשימה שלך היא לוודא שהתוכן שלך יהיה רלוונטי, שהוא מוגש בצורה מעניינת, ושהוא מוגש לאנשים שבאמת מתעניינים בנושא. וזו כבר עבודה של שיווק נכון.

אני לא מאמינה שיש שני בעלי מקצוע, אותו מקצוע, שעושים בדיוק את אותו הדבר.
כל אחד מהם מביא איתו היסטוריה אחרת, ניסיון אחר, ידיים אחרות, ראש אחר… גם אם כלפי חוץ השם המקצועי דומה, מה שנקבל זה לא אותו הדבר. השוני בין עסקים באותו תחום והכלי שאנחנו רוצים שיהיה ללקוח כדי להבין מהו השוני הזה, נקרא בשפה המקצועית "בידול".

אני מאמינה שהבידול העיקרי שלנו הוא אנחנו עצמנו. אנחנו לוקחים את כל הכלים שלמדנו, משלבים אותם עם ניסיון החיים שלנו, האמונות שלנו, האישיות שלנו – והנה לכם דבר שאי אפשר לחקות. זה הבידול הטוב ביותר.

ברור שיש שיטה.
כדאי להתחיל מהמדריך שכאן (ללחוץ) – 3 דרכים לייצר עוד הכנסה בעסק.